Integral Dance

From DanceResource.org
Revision as of 10:54, 15 February 2026 by TranslationBot (talk | contribs) (Machine translation by bot)

Integral Dance logo

Integral Dance (נוצר על ידי אלכסנדר גירשון) הוא ריקוד המוביל לשלמות גדולה יותר. הוא עוזר לשמור על קשר עמוק עם עצמך (ברמת הגוף והתודעה), מחבר אותנו לאחרים בצורה מיוחדת, עוזר להרגיש את שייכותנו לעולם (לטבע ולאמנות), ולמשהו גדול יותר שקשה לבטא במילים (הרמה הרוחנית). יתר על כן, קשרים אלה הם דינמיים באופיים.

"Integral Dance נבעה מהרצון לגלם בפועל את הריקוד כדרך לשלמות, ומההבנה שדרך כזו היא יותר מטיפול. אני אוהבת את המשפט: טיפול טוב מסתיים, אבל ריקוד הוא אינסופי."

"מטרות טיפוליות, כפי שאני רואה אותן, הן מטרתיות, תלויות מצב, מוגדרות בבירור - אבל ריקוד יכול ללוות את כל חיי האדם."

"ריקוד שיכול ללוות חיים שלמים של אדם, על כל מה שהם מכילים - זהו Integral Dance."

— א. גירשון

עקרונות הליבה של Integral Dance

1. גוף ותודעה הם בלתי נפרדים

לכל ביטוי של אדם חי, לא משנה איך הוא מציג את עצמו, תמיד יש ייצוג גופני. כל מה שאנו חווים, חושבים ומחליטים הוא מגולם. המוח הוא חלק מהגוף - זוהי הבנה פשוטה אך חיונית.

כאשר אדם מציג את עצמו, מספר את סיפורו או מביע את רגשותיו, אנו תמיד בוחנים כיצד זה מתבטא ברמה הגופנית - דרך הבעות פנים, מחוות קטנות, שינויים ביציבה, שינויים בטונוס שרירים או אינטונציה קולית.

2. בן אדם הוא תהליך, לא אובייקט

חיוני לראות אדם כתהליך רב-ממדי מתפתח.

המסקנה הראשונה מעיקרון זה: לכל מצב שקיים כאן ועכשיו יש היסטוריה מסוימת - אדם עבר שלבים, פאזות ואפיזודות מסוימים של התפתחות. המסקנה השנייה: מצב זה יימשך, סיפור זה לא נגמר.

במובן מסוים, זה עולה בקנה אחד עם ההבנה הקיומית של אדם כפרויקט לא גמור.

אנו שואלים: מה ממשיך לנוע? מה ממשיך להשתנות? איזה תהליך מתפתח?

3. בכל דבר, ניתן לראות ריקוד ושותפים לתנועה

עיקרון שלישי זה נובע מהשאלה הקודמת: מהו התהליך הזה? וכאן אנו מגיעים לריקוד.

אם נבין ריקוד כתהליך רב-ממדי ומתואם, חשוב למצוא את המקום המתאים לכל חוויה.

לדוגמה: "המצב הזה לא מתאים לי כי חלק בי לא נמצא במקום שבו אני יכול לקבל אותו."

או: "המצב בו אני נמצא מגביל אותי ולא מאפשר לי לקבל את מה שקורה."

מנקודת מבט הוליסטית ואינטגרלית, איננו יכולים לזנוח דבר. במובן זה, אנו מבינים ריקוד בצורה רחבה באמת, ואנחנו יכולים להתייחס לכל סיטואציה בחיים כריקוד, ואת המשתתפים בו כשותפים לתנועה.

ארבע רמות של אינטגרציה ב-Integral Dance

לרקוד עם עצמך

הערכים המרכזיים של Integral Dance הם חופש, יצירתיות, שלמות ואכפתיות (קודם כל - טיפול עצמי).

הקשבה לקצב של האדם, הקשבה לתשוקה העמוקה של האדם, הקשבה לאותנטיות של האדם - אלו התכונות שאדם לומד.

ובאופן טבעי, כאשר אדם לומד לדאוג לעצמו, הוא מתחיל לבנות מערכות יחסים עם אחרים בצורה שונה באיכותו.

טיפול עצמי אמיתי הוא היכולת להיות חופשי וליצור.

לרקוד עם אחר

ברמה הבסיסית ביותר, לכל אדם יש תחושה עמוקה של קיום: "אני קיים, ויש לי את הזכות להתקיים."

אני קיים, וזה מספיק.

מכאן - אם אני קיים, אני יכול להרגיש, ואני יכול לפעול. יש לי את הזכות להרגיש ואת הזכות לפעול.

מעגל האינטגרציה הבא הוא חיבור עם האחר.

לא יכולה להיות אינטגרציה שהיא אינדיבידואלית לחלוטין.

לא יכול להיות שאני שלם לבד, אבל במערכת יחסים עם אחרים אני מאבד את המצב הזה מיד.

אם אדם הוא באמת שלם, זה משתרע על איכות מערכות היחסים שלו עם אחרים - שבהן, אם רוצים, תמיד ניתן לראות פרטנרים לתנועה.

לרקוד עם העולם

זה אומר שיש לי מקום משלי בעולם, ואני שלמה איתו - מקומי בחברה, בתרבות ובטבע.

זה אומר שיש לי קשר מסוים עם הטבע - קשר שמרגיש לי נכון.

אלה יכולים להיות דברים פשוטים מאוד: לדוגמה, אדם נהנה לטייל בפארק ויודע באופן אינטואיטיבי מתי הגיע הזמן ללכת לשם.

או שאולי הם חשים קשר עמוק עם אלמנט או כוח טבע מסוימים.

קשר עם העולם מתבטא גם כקשר עם תרבות - במובן שאני באמת מבין איזו תרבות משפיעה עליי, לאיזו תרבות אני שייך, ומדוע הטעמים וההעדפות שלי הם כפי שהם.

זוהי משמעותה של אינטגרציה: מה שאני עושה בחברה תואם את תחושת העצמי הפנימית שלי, ואין סתירה חזקה ביניהם.

אולי יהיו פשרות או משברים שאני עובר, אבל מבחינה אסטרטגית אני במקום הנכון שלי בעולם הזה.

לרקוד עם הנצח

רוב האנשים המתרגלים ריקוד מציינים שלעיתים הם נתקלים בחוויה פנימית שקשה לבטא במילים - כאילו חלק ממנה אינו ניתן לביטוי והוא נמצא מעבר לתודעה שלנו.

אם אדם חווה מצב עוצמתי וחי דרך ריקוד, יש צורך לשלב אותו - למצוא את מקומו ומשמעותו.

What place does it occupy? Where can it be of use, and what nourishes it in return?

Integral Dance provides space for this sacred side of the dance experience, creating a field for calm and clear understanding — where it leads and why it is needed.

Main Tools of Integral Dance

  • Integral Dance-Movement Therapy
  • Integral Somatics
  • Integral Performance and Improvisation
  • Dance as a Spiritual Practice

The foundation of Integral Dance is built upon several different schools of improvisation and improvisational performance on one hand, and body-centered therapy on the other. Dance therapy itself treats movement as a language of communication between therapist and client. Establishing non-verbal therapeutic relationships is the essence of classical dance therapy.

Another cornerstone of Integral Dance is Authentic Movement. Interestingly, Authentic Movement is both a separate discipline and, at the same time, already carries a sense of integrality. It can serve as a therapeutic tool, it can be a personal practice—sometimes for stress management, sometimes to support creativity, sometimes to address personal challenges, and sometimes simply because the process itself is valuable. It is also a spiritual practice. At least in the form practiced by Janet Adler, the Discipline of Authentic Movement is a modern mystical practice. Both aspects—the therapeutic and the spiritual—are explored in A. Girshon’s book Stories Told by the Body.

A significant body of knowledge emerged after classical dance-movement therapy, particularly in the 1970s–1990s, through somatic techniques. These, on one hand, share much with dance-movement approaches but are positioned under a different label. Somatic therapists often have separate professional associations, use somewhat different tools, and draw on a distinct knowledge base. Yet the foundations and goals are very similar. The somatic approach has significantly enriched the understanding of dance, movement, and human development. It also integrates well with discoveries in neuroscience—a field that must be incorporated today. Naturally, dance therapy and psychotherapy in general strive to understand and integrate this knowledge, relating it to practical therapeutic techniques.

Additionally, there are practices not focused on creativity or therapy per se, but rather on dance as ritual or prayer—dance as a form of spiritual practice.

Thus, Integral Dance draws on many foundations: improvisation, therapy itself, authentic movement, dance as a spiritual practice, and somatic or body-oriented approaches. Integral Dance is a process that helps us understand how all these elements relate to one another. By combining these forms of knowledge, we can more clearly and accurately—and most importantly, while staying connected to ourselves and our intentions—use Integral Dance for self-discovery, personal development, and enhancing our engagement with life.