יתרונות הריקוד המודע
"ריקוד מודע הוא תרגול המשלב תנועה חופשית עם מיינדפולנס, מודעות רגשית וביטוי אותנטי. מתרגלים מדווחים לעתים קרובות על שינויים עמוקים ברווחה על פני ממדים מרובים. מחקר מדעי הולך וגדל וסקרי משתתפים תומכים בדיווחים אלה, ומרמזים שריקוד מודע יכול לשמש כאמצעי רב עוצמה לבריאות גופנית, ויסות רגשי, קשר חברתי, צמיחה אישית וחיבור רוחני.[1]
בריאות גופנית
עיסוק קבוע בריקוד מודע משפר את הכושר הקרדיווסקולרי, הקואורדינציה, שיווי המשקל, הגמישות ומודעות הגוף. הוכח שהוא תומך בהזדקנות בריאה, מפחית את הסיכון לפציעות ואף משפר את התפקוד הקוגניטיבי - במיוחד בקרב מבוגרים.[2] מכיוון שהוא ניתן להתאמה ליכולות שונות ואינו תחרותי באופיו, הוא נגיש למגוון רחב של אנשים.
ראה: בריאות גופנית
בריאות נפשית ורגשית
ריקוד מודע מספק מרחב עוצמתי לשחרור רגשי, הפגת מתחים ובהירות מחשבתית. הוא תומך במיינדפולנס, נוכחות וויסות עצמי, המתוארים לעתים קרובות כמדיטציה נעה או טיפול סומטי בתנועה.[3] משתתפים רבים מדווחים על שיפור במצב הרוח ועל חוסן מוגבר, יחד עם חוויות של "מצבי זרימה" המשפרים את הרווחה הנפשית.[4]
ראה: בריאות נפשית ורגשית
קשר חברתי ולכידות קהילתית
ריקוד קבוצתי מטפח אמון, אמפתיה וקשר חברתי עמוק - לעתים קרובות ללא צורך במילים. תנועה מסונכרנת הוכחה כמשחררת אנדורפינים, מגבירה קרבה חברתית ובונה תחושת שייכות בתוך קהילה.[5] ריקוד מודע יוצר מרחבים מכילים ולא מילוליים החוצים מחסומי גיל, תרבות או רקע.
ראה: קשר חברתי ולכידות קהילתית
התפתחות אישית ומודעות עצמית
מעבר לכושר וביטוי, ריקוד מודע תומך בהתבוננות פנימית, פיתוח זהות ואינטליגנציה רגשית. המשתתפים מקבלים לעתים קרובות תובנות לגבי דפוסי ההתנהגות, הגבולות והערכים שלהם באמצעות חקירה גופנית. עם הזמן, רחבת הריקודים הופכת למרחב של תרגול לאותנטיות, נוכחות וקבלת החלטות מעצימה.
ראה: התפתחות אישית ומודעות עצמית
חוויות רוחניות/טרנספרסונליות
רקדנים רבים חווים רגעים של התעלות, נוכחות עמוקה או אחדות במהלך ריקוד מודע. תנועה יכולה להפוך לצורה של חקירה רוחנית או תפילה מגולמת - ומציעה גישה למצבים של יראת כבוד, חיבור ומודעות מורחבת.[6] חוויות אלו, למרות שהן אישיות, מדווחות בדרך כלל על פני תרבויות ושיטות ריקוד.
ראה: חוויות טרנספרסונליות
הפניות
- ↑ Koch, S. C., et al. (2019). Effects of dance movement therapy and dance on health-related psychological outcomes: A meta-analysis update. Frontiers in Psychology, 10, 1806. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.01806
- ↑ Keogh, J. W. L., et al. (2009). Dance-based exercise improves functional and cognitive outcomes in older adults. Journal of Aging and Physical Activity, 17(4), 409–425. https://doi.org/10.1123/japa.17.4.409
- ↑ Payne, H., & Brooks, S. (2017). An exploration of mindfulness in the context of dance movement psychotherapy. Body, Movement and Dance in Psychotherapy, 12(2), 102–116. https://doi.org/10.1080/17432979.2017.1292354
- ↑ Maciejewski, D. F., et al. (2018). The experience of flow in conscious dance: A global survey. International Journal of Environmental Research and Public Health, 15(6), 1248. https://doi.org/10.3390/ijerph15061248
- ↑ Tarr, B., Launay, J., & Dunbar, R. I. M. (2015). Silent disco: Dancing in synchrony leads to elevated pain thresholds and social closeness. Evolution and Human Behavior, 36(4), 294–301. https://doi.org/10.1016/j.evolhumbehav.2015.01.004
- ↑ Koch, S. C., et al. (2022). The therapeutic effects of dance movement, and their underlying neurophysiological mechanisms. Frontiers in Psychology, 13, 874312. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.874312
