מחקר מדעי וראיות
"ריקוד מודע זוכה להכרה גוברת בהקשרים אקדמיים וקליניים בשל יתרונותיו הבריאותיים הרב-גוניים. מחקרים המשתרעים על פני פסיכולוגיה, מדעי המוח, אנתרופולוגיה ותרפיה בתנועה מספקים ראיות הולכות וגדלות לכך שתנועה מודעת וחופשית יכולה לתמוך באופן משמעותי בוויסות רגשי, בהפחתת מתחים, בבריאות גופנית ובקשר חברתי.[1]
מדעי המוח וריקוד מודע
ריקוד מודע מפעיל מעגלים עצביים המקושרים לתיאום מוטורי, רגש ותגמול. מחקרי הדמיה מוחית מראים שריקוד מגרה אזורים כמו הגרעינים הבסיסיים וקליפת המוח הקדם-מצחית, בעוד שתנועה קבוצתית קצבית מגבירה את שחרור האנדורפינים ואת הקשר החברתי.[2][3]
מחקר פסיכולוגי ובריאות הנפש
מחקרים רבים מדגישים את ההשפעות החיוביות של ריקוד מודע על חרדה, דיכאון, מיינדפולנס וויסות רגשי. משתתפים מדווחים לעתים קרובות על נוכחות מוגברת, חוסן וגישה למצבי זרימה. מחקרים שהשוו תנועה למדיטציה מסורתית אף הראו עלייה גדולה יותר במיינדפולנס באמצעות ריקוד.[4][5][6]
ראה: מחקר פסיכולוגי ובריאות הנפש
מחקר בריאות גופנית
ריקוד משפר את תפקוד הלב וכלי הדם, הקואורדינציה, הגמישות והכושר העצבי-שרירי. מחקרים עם מבוגרים מראים שריקוד משפר את שיווי המשקל והבריאות הקוגניטיבית תוך הפחתת הסיכון לנפילות.[7] ריקוד מודע, כפרקטיקה בעלת השפעה נמוכה ובקצב אישי, נגיש למגוון רחב של אוכלוסיות.
ראה: מחקר בריאות גופנית
ראיות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות
מריקודי פולחן עתיקים ועד מנהגים קהילתיים מודרניים, ריקוד שימש ככלי ללכידות קבוצתית, קשר חברתי ועיבוד רגשי לאורך ההיסטוריה האנושית. אנתרופולוגים זיהו את הריקוד כאוניברסלי תרבותי וכחלק מרכזי מזהות משותפת וטקסי ריפוי.[8]
ראה: ראיות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות
מחקר מתמשך ופערי ידע
למרות ממצאים מבטיחים, מחקר על ריקוד מודע נותר לא מפותח מספיק בתחומים מסוימים. יש צורך במחקרים עתידיים כדי להבין השפעות ארוכות טווח, מינון, גיוון אוכלוסיות ותוצאות ספציפיות למודל. יש גם צורך בניסויים קליניים קפדניים שיבדילו ריקוד מודע מסוגים אחרים של פעילות גופנית או טיפולית.
ראה: מחקר מתמשך ופערי ידע
Academic Papers and Articles
אוסף מורכב וגדל של מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, מאמרים תיאורטיים ודוחות של אנשי מקצוע, אשר מרכיבים את הבסיס המדעי של מחול מודע. ספרייה זו תומכת בסטודנטים, מנחים וחוקרים המחפשים חומר מבוסס ראיות.
References
- ↑ Koch, S. C., et al. (2022). The therapeutic effects of dance movement, and their underlying neurophysiological mechanisms. Frontiers in Psychology, 13, 874312. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.874312
- ↑ Brown, S., Martinez, M. J., & Parsons, L. M. (2006). The neural basis of human dance. Cerebral Cortex, 16(8), 1157–1167. https://doi.org/10.1093/cercor/bhj057
- ↑ Tarr, B., Launay, J., & Dunbar, R. I. M. (2015). Silent disco: Dancing in synchrony leads to elevated pain thresholds and social closeness. Evolution and Human Behavior, 36(4), 294–301. https://doi.org/10.1016/j.evolhumbehav.2015.01.004
- ↑ Meekums, B., Karkou, V., & Nelson, E. A. (2015). Dance movement therapy for depression. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(2), CD009895. https://doi.org/10.1002/14651858.CD009895.pub2
- ↑ Pinniger, R., et al. (2013). Tango dance can reduce distress and insomnia in people with self-referred affective symptoms. American Journal of Dance Therapy, 35(1), 60–77. https://doi.org/10.1007/s10465-012-9141-y
- ↑ Maciejewski, D. F., et al. (2018). The experience of flow in conscious dance: A global survey. International Journal of Environmental Research and Public Health, 15(6), 1248. https://doi.org/10.3390/ijerph15061248
- ↑ Keogh, J. W. L., et al. (2009). Dance-based exercise improves functional and cognitive outcomes in older adults. Journal of Aging and Physical Activity, 17(4), 409–425. https://doi.org/10.1123/japa.17.4.409
- ↑ Dunbar, R. (2014). How conversations around campfires came to be. Frontiers in Psychology, 5, 1135. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2014.01135
