Scientific Research and Evidence/he: Difference between revisions
Machine translation by bot |
Machine translation by bot |
||
| Line 1: | Line 1: | ||
{{Translation_status|status=machine}}{{DISPLAYTITLE:מחקר מדעי וראיות}}"''ריקוד מודע'' זוכה להכרה גוברת בהקשרים אקדמיים וקליניים בשל יתרונותיו הבריאותיים הרב-גוניים. מחקרים המשתרעים על פני פסיכולוגיה, מדעי המוח, אנתרופולוגיה ותרפיה בתנועה מספקים ראיות הולכות וגדלות לכך שתנועה מודעת וחופשית יכולה לתמוך באופן משמעותי בוויסות רגשי, בהפחתת מתחים, בבריאות גופנית ובקשר חברתי.<ref name="Koch2022">Koch, S. C., et al. (2022). The therapeutic effects of dance movement, and their underlying neurophysiological mechanisms. ''Frontiers in Psychology'', 13, 874312. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.874312</ref> | {{Translation_status|status=machine}}{{DISPLAYTITLE:מחקר מדעי וראיות}}"''ריקוד מודע'' זוכה להכרה גוברת בהקשרים אקדמיים וקליניים בשל יתרונותיו הבריאותיים הרב-גוניים. מחקרים המשתרעים על פני פסיכולוגיה, מדעי המוח, אנתרופולוגיה ותרפיה בתנועה מספקים ראיות הולכות וגדלות לכך שתנועה מודעת וחופשית יכולה לתמוך באופן משמעותי בוויסות רגשי, בהפחתת מתחים, בבריאות גופנית ובקשר חברתי.<ref name="Koch2022">Koch, S. C., et al. (2022). The therapeutic effects of dance movement, and their underlying neurophysiological mechanisms. ''Frontiers in Psychology'', 13, 874312. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.874312</ref> | ||
< | <span id="Neuroscience_and_Conscious_Dance"></span> | ||
== | == מדעי המוח וריקוד מודע == | ||
ריקוד מודע מפעיל מעגלים עצביים המקושרים לתיאום מוטורי, רגש ותגמול. מחקרי הדמיה מוחית מראים שריקוד מגרה אזורים כמו הגרעינים הבסיסיים וקליפת המוח הקדם-מצחית, בעוד שתנועה קבוצתית קצבית מגבירה את שחרור האנדורפינים ואת הקשר החברתי.<ref name="Brown2006">Brown, S., Martinez, M. J., & Parsons, L. M. (2006). The neural basis of human dance. ''Cerebral Cortex'', 16(8), 1157–1167. https://doi.org/10.1093/cercor/bhj057</ref><ref name="Tarr2015">Tarr, B., Launay, J., & Dunbar, R. I. M. (2015). Silent disco: Dancing in synchrony leads to elevated pain thresholds and social closeness. ''Evolution and Human Behavior'', 36(4), 294–301. https://doi.org/10.1016/j.evolhumbehav.2015.01.004</ref> | |||
ראה: [[Neuroscience and Conscious Dance/he|מדעי המוח וריקוד מודע]] | |||
< | <span id="Psychological_and_Mental_Health_Research"></span> | ||
== | == מחקר פסיכולוגי ובריאות הנפש == | ||
<div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> | <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> | ||
Revision as of 15:23, 15 February 2026
"ריקוד מודע זוכה להכרה גוברת בהקשרים אקדמיים וקליניים בשל יתרונותיו הבריאותיים הרב-גוניים. מחקרים המשתרעים על פני פסיכולוגיה, מדעי המוח, אנתרופולוגיה ותרפיה בתנועה מספקים ראיות הולכות וגדלות לכך שתנועה מודעת וחופשית יכולה לתמוך באופן משמעותי בוויסות רגשי, בהפחתת מתחים, בבריאות גופנית ובקשר חברתי.[1]
מדעי המוח וריקוד מודע
ריקוד מודע מפעיל מעגלים עצביים המקושרים לתיאום מוטורי, רגש ותגמול. מחקרי הדמיה מוחית מראים שריקוד מגרה אזורים כמו הגרעינים הבסיסיים וקליפת המוח הקדם-מצחית, בעוד שתנועה קבוצתית קצבית מגבירה את שחרור האנדורפינים ואת הקשר החברתי.[2][3]
מחקר פסיכולוגי ובריאות הנפש
Numerous studies highlight the positive effects of conscious dance on anxiety, depression, mindfulness, and emotional regulation. Participants often report increased presence, resilience, and access to flow states. Research comparing movement to traditional meditation has even shown greater increases in mindfulness through dance.[4][5][6]
Physical Health Research
Dance improves cardiovascular function, coordination, flexibility, and neuromuscular fitness. Research with older adults shows that dance enhances balance and cognitive health while reducing fall risk.[7] Conscious dance, as a low-impact and self-paced practice, is accessible to a wide range of populations.
Anthropological and Sociological Evidence
From ancient ritual dances to modern communal practices, dance has served as a tool for group cohesion, social bonding, and emotional processing across human history. Anthropologists have identified dance as a cultural universal and a key part of shared identity and healing rituals.[8]
Ongoing Research and Knowledge Gaps
Despite promising findings, research on conscious dance remains underdeveloped in some areas. Future studies are needed to understand long-term effects, dosage, diversity of populations, and modality-specific outcomes. There is also a need for rigorous clinical trials that differentiate conscious dance from other types of physical or therapeutic activity.
Academic Papers and Articles
A compiled and growing collection of peer-reviewed studies, theoretical essays, and practitioner reports that inform the scientific foundation of conscious dance. This library supports students, facilitators, and researchers seeking evidence-based material.
References
- ↑ Koch, S. C., et al. (2022). The therapeutic effects of dance movement, and their underlying neurophysiological mechanisms. Frontiers in Psychology, 13, 874312. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.874312
- ↑ Brown, S., Martinez, M. J., & Parsons, L. M. (2006). The neural basis of human dance. Cerebral Cortex, 16(8), 1157–1167. https://doi.org/10.1093/cercor/bhj057
- ↑ Tarr, B., Launay, J., & Dunbar, R. I. M. (2015). Silent disco: Dancing in synchrony leads to elevated pain thresholds and social closeness. Evolution and Human Behavior, 36(4), 294–301. https://doi.org/10.1016/j.evolhumbehav.2015.01.004
- ↑ Meekums, B., Karkou, V., & Nelson, E. A. (2015). Dance movement therapy for depression. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(2), CD009895. https://doi.org/10.1002/14651858.CD009895.pub2
- ↑ Pinniger, R., et al. (2013). Tango dance can reduce distress and insomnia in people with self-referred affective symptoms. American Journal of Dance Therapy, 35(1), 60–77. https://doi.org/10.1007/s10465-012-9141-y
- ↑ Maciejewski, D. F., et al. (2018). The experience of flow in conscious dance: A global survey. International Journal of Environmental Research and Public Health, 15(6), 1248. https://doi.org/10.3390/ijerph15061248
- ↑ Keogh, J. W. L., et al. (2009). Dance-based exercise improves functional and cognitive outcomes in older adults. Journal of Aging and Physical Activity, 17(4), 409–425. https://doi.org/10.1123/japa.17.4.409
- ↑ Dunbar, R. (2014). How conversations around campfires came to be. Frontiers in Psychology, 5, 1135. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2014.01135
