InnerMotion - מדריך המדריך - למה כתבתי את מדריך המדריך הזה
הכל התחיל בלילה אחד בשנת 1993. הייתי ילדה בת שלוש עשרה חסרת מנוחה, רוחשת ציפייה לקראת הרייב הראשון שלי. כשעמדתי בחדרי, לא בטוחה למה לצפות, אחותי הגדולה נכנסה, חייכה והציעה עצה פשוטה: "פשוט תעצמו את העיניים, תקשיב למוזיקה ותרקדי." הקשבתי לעצתה, וזה בדיוק מה שהייתי צריכה. כמעט ולא רקדתי לסוג כזה של מוזיקה קודם לכן, אבל באותו לילה, כשהקצב האלקטרוני מילא את החדר, עצמתי את עיניי והתחלתי לזוז. זה הרגיש מדהים ואהבתי את זה מיד! זה היה כאילו משהו בתוכי חיכה בדיוק לרגע הזה. לא הבנתי את זה באותו זמן, אבל באותו לילה הצית חיבור למוזיקה ולתנועה שיעצב את שארית חיי.
מאותו רגע ואילך, מועדוני טכנו הפכו למקלט שלי ולבית הספר שלי. כל לילה שביליתי בריקודים הכיר לי קהילה תוססת - משפחה נבחרת מלאה באנשים מעוררי השראה ורעיונות טרנספורמטיביים. האנרגיה העוצמתית של סצנת הרייב של בלגרד בשנות ה-90 סיפקה את הרקע המושלם לצמיחה ולחקירה שלי. הריקוד הפך ליותר מסתם תחביב; הוא התפתח לתרגול חיוני, שעזר לי להתמודד עם לחצים, לעבד רגשות ולהתחבר מחדש לעצמי. גם היום, שלושים ושתיים שנים מאוחר יותר, מועדונים נותרו חלק בלתי נפרד מחיי, טקס יקר ערך לשמחה, שחרור וגילוי עצמי.
במשך שנים רבות רקדתי אך ורק על סמך אינסטינקט, ללא מבנה או הדרכה. זה השתנה בשנת 2016, כאשר המסע שלי לקח כיוון חדש וחזק בזכות הפסיכותרפיסטית והמנטורית שלי, חנה סטמטוביץ'. היא הזמינה אותי לאחת מסדנאות Open Floor שלה שהציעה שילוב ייחודי של תנועה וחקירה פסיכולוגית. מהמפגש הראשון, הייתי מרותקת. התחלתי להבין שריקוד הוא לא רק פיזי, הוא יכול להיות מרפא עמוקות, טרנספורמטיבי וחושפני. תורתה של חנה על התגלמות, קרקוע, מיינדפולנס וביטוי רגשי נגעה בי עמוקות, ומצאתי את עצמי מתעדת בקפידה כל תובנה ותרגיל, להוטה להיאחז בכל מה שלמדתי.
סדנה בלתי נשכחת אחת הפכה לנקודת מפנה באופן שבו התייחסתי לריקוד. לפגישה האחרונה של מחזור שבעת השבועות שלנו, הוזמנו לבוא בתחפושות כדרך לגלם ולבטא גרסה חדשה של עצמנו שצמחה דרך תהליך הריקוד. בחרתי להפוך את ידיי לתזכורות חיות לכל מה שהאנה לימדה אותי, וכיסיתי אותן בסמלים שיצרו מעין "דף רמאות" המבוסס על הרשימות שאספתי במהלך השנים.
בפגישת הטיפול הבאה שלנו, האנה שאלה אותי, "איך היית מרגישה לגבי הפיכתך למורה לשיטה כזו? את טבעית. שני ההורים שלך מורים, והרשימות המפורטות שלך, בשילוב עם המוח המדעי שלך, יהפכו אותך למצוינת בזה." צחקתי ואמרתי, "לאאא, זה לא בשבילי - אני לא יכולה לראות את עצמי מלמדת קבוצת אנשים." ובכל זאת, תוך שלוש שנים, הכל השתנה באופן דרמטי.
כאשר חנה נפטרה ב-4 בנובמבר 2022, קהילת המחול שלנו נותרה שבורת לב. הייתה לה יכולת נדירה להדריך אנשים לחיבור עמוק יותר עם עצמם דרך ריקוד. היה משהו יוצא דופן באופן שבו היא החזיקה במרחב, זה היה רגוע, אינטואיטיבי ומלא נוכחות ואהבה. היא לא רק לימדה תנועה; היא עזרה לאנשים להרגיש בטוחים מספיק כדי להיות עצמם במלואם. דרך עבודתה, רבים מאיתנו חוו פריצות דרך שלא ידענו שאנחנו צריכים. היא הייתה באמת יחידה במינה. לאחר מותה, הרגשתי משיכה שקטה אך חזקה להמשיך ולחקור את הידע על ריקוד שהיא שיתפה איתי.
כשהייתי מחפשת הבנה עמוקה יותר, הופתעתי לגלות פער משמעותי בידע והיו מעט מאוד משאבים מקיפים על ריקוד מודע ואינטואיטיבי. ביליתי שעות בחפירה באתרי אינטרנט, מאמרים וסרטונים, בתקווה למצוא משהו שישקף את מה שהאנה לימדה אותנו. לא הצלחתי למצוא שום דבר שתפס את מהות עבודתה. ואז, בפסטיבל המקביל בספטמבר 2023, מוקף במוזיקה יפהפייה, בטבע ובתחושת שייכות, משהו התחבר. הייתי כותב את המדריך שתמיד הייתי צריך ומשתף את הידע הזה עם אחרים שאולי מחפשים גם הם.
מונעת משנים של רשימות אישיות, מחקר מדעי נרחב וסקרנות בלתי פוסקת, התחלתי להשקיע את עצמי בפרויקט הזה. מה שהתחיל כרעיון פשוט התפתח במהרה למשימה שאפתנית - מדריך מקיף מלא בטכניקות, תרגילים ותובנות על מיינדפולנס, התגלמות, חיבור רגשי והתעלות מעל עכבות. כל מפגש על רחבת הריקודים הפך למעבדה לבדיקה ושיפור הרעיונות הללו, העמקת הבנתי והבאת שמחה חדשה לפרקטיקה שלי במחול.
ככל שהחזון שלי התרחב, הבנתי שאני צריכה לפתח מיומנויות חדשות, במיוחד ביצירת מרחבים בטוחים, הנחיית קבוצות, בניית אמון והבנה כיצד תנועה יכולה לעורר תגובות רגשיות עמוקות ומצבי תודעה משתנים. לאחר מכן, בספטמבר 2024, שוב בפסטיבל המקביל, חוויתי תובנה עוצמתית נוספת: ידע זה לא היה משהו לשמור לעצמי, הוא היה צריך להיות משותף באופן נרחב. הבנה זו עוררה את הקמת DanceResource.org - פלטפורמה ללא מטרות רווח בקוד פתוח עבור רקדנים, מנחים, חוקרים ומשתתפים חדשים סקרנים לחקור תנועה כדרך למודעות עצמית, ריפוי, חיבור וטרנספורמציה. נחושה לצמוח עוד יותר, נרשמתי למרכז לפיתוח אינטגרטיבי (CIR) בספטמבר 2024. מספר חודשים לאחר מכן, בדצמבר, התחלתי חונכות עם אלכסיי קוזמין, מורה מנוסה עם למעלה מעשור של הנחיית סדנאות מחול מודע. לבסוף, במרץ 2025 - לאחר עשרים שנה בעולם ה-IT - לקחתי את הקפיצה. עזבתי את עבודתי כדי להקדיש את עצמי באופן מלא לדרך המחול.
מדריך זה הוא יותר מסתם מדריך; הוא עדות לכוחו הטרנספורמטיבי של המחול, מחווה למורשתה של חנה, והזמנה לכל מי שחש אי פעם את פעימת המוזיקה פועמת בתוכו. משאלתי העמוקה היא שבאמצעות תרגול זה, אחרים יגלו את החופש והאותנטיות האינסופיים המחכים לצוץ מתוך גופם - בדיוק כפי שעשיתי אני באותו לילה בלתי נשכח, לפני כל כך הרבה שנים.
